<h1>ספר "והזהיר" מיוחס למר חפץ אלוף — פר' צו</h1>
<h2>דף ל.</h2>
ר' עקיבא אומר אין לי אלא מפי עצמו מזיד מפי עצמו שוגג מפי אחרים מזיד מפי אחרים שוגג [ת"ל] והוא עד או ראה או ידע אם לא יגיד ונשא עונו לרבות את כולם.
<h2>דף לב.</h2>
ומי שהעיד עדותו בבית דין וחזר בו אם כ"ד חזר יכול לחזור בו ואם לאחר כ"ד חזר א"י לחזור בו שנאמר אם לא יגיד ונשא עונו כיון שלא הגיד שוב אינו חוזר ומגיד שכיון ששאלו ב"ד ואמר אין עמי ידיעה שוב אינו מגיד. וממנה אנו למדים כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד.
<h2>דף לג:</h2>
ומנין שאינו מדבר אלא בתביעת ממון. אר"א נאמר כאן אויים ונאמר אויים בפקדון מה אויים האמורים בפקדון אינו מדבר אלא בתביעת ממון אף אויים האמורים כאן אינו מדבר אלא בתביעת ממון. אויי רוצח יוכיחו שהן אויים ואינו מדבר בתביעת ממון. דנים אויים שיש עמהם שבועה מאויים שיש עמהם [שבועה] ואל יוכיח אויי רוצח שאין עמהם שבועה. אויי סוטה יוכיחו שהן אויים ויש עמהם שבועה ואינו מדבר בתביעת ממון. דנין אויים שיש עמהם שבועה ואין עמהן כהן. מאויים שיש עמהם שבועה ואין עמהם כהן ואל יוכיחו אויי רוצח שאין עמהם שבועה ואל יוכיחו אויי סוטה שאע"פ שיש עמהם שבועה יש עמהם כהן.
והוא עד או ראה או ידע. ראיה בלא ידיעה וידיעה בלא ראיה. ראיה בלא ידיעה כיצד כגון שראהו שמנה לו מנה מידו לידו וא"י אם במתנה נתנם לו או שהיה לו נושה ופרעם לו ובא ואמר לו תן לי מנה שמניתי לך בפני פלוני ופלוני והוא אמר לא מניתה לי מעולם כלום כיון שכפר והללו מעידים אותו שמנה לו אע"פ שלא היו יודעים חייב לשלם. שאלו אמר הין מנה [נתת] לי בפני פלוני ופלוני אלא שהיה לי עליו ופרעם לי או במתנה נתנם לי היה פטור ממון וחיוב שבועת היסת שהיא מן החכמים גזירה אבל עכשיו שכפר ואמר לא היו דברים מעולם הוחזק כפרן על אותו ממון וחייב לשלם. וידיעה בלא ראיה כגון שהודה לו בפני שנים שיש לפלוני עלי מנה ובא לו התובע לנתבע ואמר לו תן לי מנה שהודית לי בפני פלוני ופלוני ואמר לו להד"ם ובאי' פלוני ופלוני ואמרו הודה בפנינו שיש לפלוני עליו מנה אע"פ שהעדים הללו לא ראו בעת שנתן מנה זו כיון שכפר בהודאה זו נתחייב במנה זה שאלו אמר הין הודיתי בפני פלוני ופלוני [אלא] משטה הייתי או בקשתי שלא להשביע את עצמי היה מחייב שבועת היסת שהיא גזירתא מן החכמים ונפטר. ועכשיו שכפר ואלו מעידים אתו הוחזק כפרן וחייב לשלם לפיכך בין שראה ולא ידע בין שידע ולא ראה עדותן עדות שנאמר והוא עד או ראה או ידע.
<h2>דף לה.</h2>
שלח להם ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו או שאמר להם הנתבע משביע אני עליכם אם יודעים אתם לי עדות בואו והעידו יכול יהיו חייבין ת"ל ושמעה קול אלה עד שישמעו מפי התובע. אמר לשנים משביעני עליכם פלוני ופלוני אם יודעים אתם לי עדות שתבאו ותעידוני והן שיודעין לו עדות עד מפי עד או שהיה אחד מהן קרוב או פסול ה"א פטורין שאין כשרין להעיד. עמד בבית הכנסת ואמר משביעני עליכם אם יודעין אתם לי עדות שתבואו ותעידוני יכול יהיו חייבין ת"ל ושמעה קול אלה [והוא] עד, עד שיתכוין להם. משביעני עליכם כשתדעו לי עדות שתבואו ותעידוני יכול יהו חייבין ת"ל ושמעה קול אלה והוא עד בזמן שקדמה עדות לשבועה. לא בזמן שקדמה שבועה לעדות.
<h2>דף לה:</h2>
וחייבין ישראל לעסוק בתורה ובגמילות חסדים שנאמר ושמרתם מצותי ועשיתם אותם אני ה' (ויקרא כ"ב) והזהיר הקב"ה שלא להשבע שבועת שקר ושלא להעיד עדות שקר וכל מי שיודע עדות לחבירו חייב לילך עמו ולהעיד לו עדותו ואם לא העיד נקרא חוטא שנאמר ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה (שם ה') ואע"פ שהמקרא הזה אינו מדבר אלא כשהשביעו ולא העיד (אע"פ כשהכתוב) [אעפ"כ כתוב] המקום שבועה לענין קרבן שהשביעו ולא העיד חייב קרבן על שבועה אבל לענין אסור אע"פ שלא השביעו כשידע לו עדותו ואין מעיד לו (אע"פ בלא שבועה) עומד ונקרא חוטא שנאמר ונפש כי תחטא ואח"כ ושמעה קול אלה עד שלא ישמע קול אלה נקרא חוטא. אין אלה אלא שבועה וכה"א והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה (במדבר ה) אין לי אלא שבועה שיש עמה אלה. ומניין לעשות שבועה שאין עמה אלה כשבועה שיש עמה אלה [ת"ל ושמעה אלה ושמעה קול לעשות שבועה שאין עמה אלה כשבועה שיש עמה אלה].
<h2>דף לו:</h2>
כך שנו חכמים היו חמשה תובעים אותו ואמרו לו בא והעידנו שיש לנו ביד פלוני פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה [שבועה שאיני יודע לכם עדות שיש לכם פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה] מניין שהוא חייב על כל אחת ואחת ת"ל לאחת חייב על כל אחת ואחת יכול מפני שהן חמשה ומנין שאפילו אחד תובעו ואמר לו בא והעידני שיש לי ביד פלוני פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה מנין שחייב על כל אחת ואחת ת"ל לאחת חייב על כל אחת ואחת יכול מפני שהן מיני תביעות ומנין שאפילו אמר לו בא והעידני שיש לי ביד פלוני חטים ושעורים וכוסמים ומנין שחייב על כל אחת ואחת ת"ל לאחת לחייב על כל אחת ואחת. יכול מפני שהן מינין הרבה ומנין שאפילו אמר לו בא והעידני שיש לי ביד פלוני חטים שהפקדתי אצלו שלפניו ושלפני פניו שבועה שא"י לך עדות שיש לך ביד פלוני חטים ומנין שחייב על כל אחת ואחת ת"ל לאחת לחייב על כל אחת ואחת.
